איך לבחור ממתקים לילדים

"ממתקים זה לא בריא", "סוכר לא טוב לשיניים"...אלו משפטים שלא צריך תואר במדעי התזונה או רפואת שיניים בשביל להסכים איתם וגם לומר אותם לילדינו.
 
אבל בואו נודה על האמת. לא מעט משפחות כן קונות ממתקים. 
לא חסרות הזדמנויות לכך:  מסתובבים עם הילד בקניון וקונים לו סוכריות צבעוניות ומרהיבות.
נתקלים באריזה בסופר ומחליטים להוסיף את זה לעגלה. חוגגים יום הולדת כיתתית או משפחתית, וכן הלאה...
 
אז נכון. יכולתי לומר שאין לזה ערך תזונתי בכלל. יכולתי להציע חלופות קצת יותר בריאות לחטיף מתוק.
אבל לא זאת המטרה היום. אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהילד כן יאכל סוכריות, ועכשיו רק נותר לי להמליץ על שיטות לבחור את הרע במיעוטו. אז הנה כמה המלצות:
 
  1. לא להתעצל – לקרוא את הרכיבים!!! כלל אצבע ידוע הוא שאם יש רשימה ארוכה של רכיבים, וחלק גדול מהם באותיות לועזיות, המרחק בין הממתק לטבע הוא גדול. גדול מאד. אם אתם מזהים פירוט של צבעים עזים ברשימת הרכיבים (אדום, כחול, צהוב) , ממליצה לכם להתרחק מהמוצר!
    הנה כמה מן הדוגמאות לצבעי מאכל לא מומלצים לאכילה.
    E102 Tartrazine
    E104 Quinoline Yellow
    E110 Sunset Yellow FCF
    Orange Yellow S
    E129 Allura Red AC
    E131 Patent Blue V
    רשימה מלאה של צבעי המאכל תוכלו לראות באתר של משרד הבריאות.
    זכרו....גופם של הילדים צעיר, המערכות – בינהן מערכת העצבים – עדין מתפתחת, ובשלב כזה "להפציץ" בחומרים אלו אינו מומלץ.
     
  2. לחילופין, חפשו ברשימת הרכיבים "צבעי מאכל טבעיים", כגון סלק טבעי או כורכומין.
     
  3. לעולם אל תקנו סוכריות בפיצוציות. אוי, הצבעוניות שלהם...אוי, ההרכב שלהם...והכי חמור, אין שם פירוט של הרכיבים ותהיו בטוחים שזה סימן גרוע. חפשו תמיד סוכריה במארז כדי לראות מה יש שם (טוב, בשורה גדולה לא תמצאו שם, אבל לפחות תוכלו לסנן ו"להעיף" את הסוכריות עם הטטרזין... והאדום אלורה...זוכרים?) 
     
  4. אם מסתובבים עם הילד ברחוב או בקניון, ברור שעדיף לקנות סוכריה/שתיים מאשר חבילה עם עשר לפחות.
     
  5. ואם אפשר, עדיף חטיף שוקולד (רצוי מיני)  מאשר סוכריה.
     
  6. לא מיותר לציין שסוכריות אינן מהוות תחליף לארוחה! אם הגיע הזמן לאכול ומרגישים רעב, אוכלים ארוחה מזינה. משהו מתוק משמש כקינוח או נשנוש ביניים בלבד.